האתגר שעמד לפנינו היה, העברתם של 540 ישראלים מקוסקו ללימה, בכדי שיחברו לקבוצת הישראלים ששהתה בלימה ואשר המתינה למטוסים של משרד החוץ ואל-על שיטיסו אותם ארצה.

התנועה ברחובות קוסקו הוגבלה, בלילה הוטל עוצר כללי וביום סגר, בתיאום עם שגרירות ישראל בלימה ומשרד החוץ בארץ, הופקו האישורים הנדרשים לתנועה ברחובות של הישראלים כשהם מציגים כרטיס טיסה ודרכון בדרכם לשדה התעופה וכן אישורים נוספים לטיסת החילוץ המיוחדת.

יעקב ואליעזר אמסלם חכרו 4 מטוסים גדולים מחברת התעופה LATAM.

בשעת לילה מאוחרת התקשרתי לאורנה גולן אמא לשתי צעירות ששהו בקוסקו ואשר ריכזה רשימות יחד עם הורים נוספים כאן בארץ, ביקשתי מאורנה לסייע לנו באיתור קצין יוצא יחידה נבחרת שישמש כמפקד המבצע בשטח.

אורנה חזרה אלי אחרי 5 דקות:

"אני שולחת לך איש קשר בוואצפ, שמו אמיר קלמן, זה האיש שאתה מחפש, דבר איתו אולי הוא יסכים לקחת על עצמו את המשימה".

קיבלתי את איש הקשר התקשרתי מיד לאמיר קלמן ואמרתי לו שאנו באמסלם מחפשים קצין יוצא יחידה נבחרת שיפקד על המבצע, אמיר ענה לי "אני נרתם למשימה רק שלח לי את רשימת המשימות בכדי שאקרא אותן ואוודה שאני מסוגל לעמוד בהן".

אמיר חזר אלי ואמר "לקחתי על עצמי את המשימה, איתי נמצא חברי אלון אותו אני מבקש לצרף אלי בכדי לסייע לי".

למחרת בשעה 5 בבוקר רוכזו 539 הישראלים בכיכר העיר קוסקו בפרו, הצבא הגיע עם משאיות ואוטובוסים אשר ארגן משרד החוץ, שגרירות ישראל בלימה וחורחה קונסול הכבוד של שגרירות ישראל בקוסקו.

בסיוע אמיר ואלון כולם הועברו לשדה התעופה בקוסקו, שער שדה התעופה היה נעול, לחץ דיפלומטי סייע לפותחו, 4 המטוסים הגיעו ונחתו על המסלול אך לפתע הודיעה ממשלת פרו כי למרות האישורים שניתנו לנו המטוסים לא יכולים להמריא!

עירבנו גורמים בכירים במשרד החוץ בישראל ולבסוף התערב שר החוץ מר ישראל כץ, הוא שוחח עם עמיתו בפרו, האחרון ביקש קצת זמן לאשר זאת עם שר התחבורה בפרו, אך גם זה לא עזר, בוטלו האישורים לטיסה.

חברת התעופה ביקשה להשיב את המטוסים לארץ המוצא שלהם…פשוט דרמה.

כאן התגלו יעקב ואליעזר אמסלם בשיא תפארתם וגדולתם, הם רכשו מכיסם הפרטי את האופציה להשאיר את המטוסים על הקרקע לילה שלם!!! סכום לא מבוטל כלל.

בשעת ערב של קוסקו, 12 שעות לאחר שהחל המבצע, חזרו כל הישראלים מאוכזבים להוסטלים ולדירות בהן שהו והמתינו עד למחרת בבוקר בתקווה שהכל יסתדר.

למחרת, שוב, בשעה 5 וחצי בבוקר, התרכזו כל הישראלים בכיכר בקוסקו והוסעו לשדה התעופה, שוב השער נעול, שוב לחץ מצד השגרירות בלימה, נפתחו השערים, הישראלים הוכנסו לשדה והחלו בצאק אין, 2 מטוסים ראשונים עלו לאויר, נותרו מטוסים 3 ו-4.

לפתע אני מקבל פניה מדביר עבו מנהל צוות 24 באמסלם, לדבריו יש עוד בחור בשם שרגא שלא נרשם לטיסה ורוצה לחזור ארצה הביתה.

חייגתי אליו, ושאלתי "שרגא היכן אתה?" הוא אמר לי אני במרחק של 20 דקות ריצה משדה התעופה, בקשתיו לרוץ בכל הכוח לעבר שדה התעופה ולזרוק ציוד לא נחוץ, לאחר כרבע שעה התקשרתי שוב לשרגא אך לדבריו יש עוד מרחק גדול, צעקתי רוץ שרגא רוץ…

בינתיים המטוס השלישי עולה למסלול וממריא.

כמה דק אחכ שרגא עומד בפתח שדה התעופה אך, איך לא, שער שדה התעופה נעול שהרי אלו טיסות חילוץ מיוחדות …

שוב טלפון לקונסולית לימור בלימה, אני מבקש ממנה שתחייג מהר לחורחה שיפתח לשרגא את שער שדה התעופה, חורחה מתעכב כי מנהל שדה התעופה בפגישה…

עוברות עוד כמה דק מורטות עצבים, הישראלים עולים למטוס הרביעי, אמיר קלמן, כמו כל מפקד אמיתי מודיע לי שהוא מאסף ותיכף כולם על המטוס ושאין סיכוי לשרגא לעלות על הטיסה כי תיכף יוצאים…

דלתות המטוס ה 4 ננעלות…והוא מתחיל לנוע למסלול ההמראה.

פתאום טלפון משרגא:"אורי, חורחה פתח לי את שער שדה התעופה"

אני אומר לשרגא מעכשיו תצלם לי בבקשה וידאו כל מה שקורה…

אני רץ במהירות לקומה 5 באמסלם וצועק

"יעקב, תעצור את המטוס הרביעי, יעקב אומר לי "רק רגע", אני צורח אין "רק רגע", יעקב עכשיו אחרת מפספסים את שרגא…

יעקב מחייג לזאב הנציג של LATAM ומבקש ממנו תעצור את המטוס, זאב אומר ליעקב תגיד אתם נורמליים? מה זאת אומרת תעצור מטוס? יעקב לא מרפה ומבקש דחוף מזאב לחייג למטה חברת התעופה בגרמניה, זאב מחייג למטה חברת התעופה בגרמניה, המטוס כבר על המסלול, עומד להמריא בכל שניה ואז מגיעה ההנחיה לטייסים לחזור על עקבותיהם, להשיב את המטוס לכבש העליה.

שרגא עולה לטיסה לקול תשואות וכפיים של יתר נוסעי הטיסה, מתיישב, והמטוס עולה לאויר.

חייגתי אליו, אמרתי לו

"שרגא, אתה תרשם בספר ההיסטוריה כנוסע שמטוס הוחזר במיוחד עבורו בדיוק כשהוא לפני המראה".

ראו מטה את הסרטון שצילם שרגא, תמונת שרגא על המטוס ואת תמונות המבצע.

כל ישראל ערבים זה לזה!!!

רק אהבה תנצח.

יעקב ואליעזר עשו שוב את הבלתי יאמן.

אורי
חמל חילוצים אמסלם טורס